״אני כל-כך שמחה ששנאתי את עצמי כל החיים״

משפט שלא אמרה אף אחת בגיל 80.

איזה ריל מתוק ומחזק:

** לקוראים האיטיים כמוני יש את הציטוטים והתרגום מתחת לקליפ

״אני כל כך שמחה שאמרתי ׳לא׳ להכל ונשארתי בתוך הבית כל היום״

(לא) אמרה אף בת 80 אי פעם

״אני כל כך שמחה שאמרתי ׳לא׳ לארוחה הזאת בחוץ עם המשפחה שלי״

(לא) אמרה אף בת 80 אי פעם

״אני כל כך שמחה שהיתה לי כזאת מודעות עצמית שאף פעם לא לבשתי מה שבאמת רציתי״

(לא) אמרה אף בת 80 אי פעם

״אני כל כך שמחה שאף פעם לא נהניתי מאוכל כי תמיד הרגשתי אשמה על זה שאני אוכלת״

(לא) אמרה אף בת 80 אי פעם

רק תראו באיזה נושאים הילדים שלנו מעיזים להתעסק,

איך הם יודעים לקרוא להם בשמות,

ולהגיד דברים מחזקים בשפה שלהם.

בדור שלי, הדור של האמהות שהיו נערות בשנות ה-80, 90, התחיל ההירואין-שיק ולפניו המרדף המטורף אחר הרזון. אבל אנחנו היינו מרעיבות את עצמנו בסתר. אף אחת לא היתה מדברת על זה. למזלנו אצלם להגיד משפט כמו ״הרגשתי אשמה על זה שאני אוכלת״ זה עניין שבשגרה.

אמהות מהדור שלי ולפניו - אתן בטח יכולות להזדהות עם כמה שחשוב לשים את הדברים על השולחן, לקרוא לילדים בשמם ולנהל על זה שיח. זה הצעד הראשון בדרך להחלמה, ההודיה בבעיה. נכון שהמציגות פה בקליפ הן גם רזות, גם מטופחות וגם לובשות בגדים שמדגישים הכל. זה קצת מטעה לראות בנות כאלה אוכלות צ׳יפס וגלידה כי הן כפי הנראה לא לקחו יותר מכמה ביסים או שזה היה הדבר היחיד שאכלו באותו היום. אבל במדור הזה אני בוחרת להסתכל על השיח החיובי שמתקיים ולתת כמה שיותר דוגמאות לשיח כזה כדי שתוכלו להעביר לבנות שלכם וללמד אותן לצרוך תכנים חיוביים ומעצימים.